פסק-דין בתיק ת"א 15382-05-09

כללי;

בפניי תביעה כספית שהוגשה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 464,555 ש"ח בגין ביצוע עבודות בניית גן ילדים דו כיתתי, בהתאם לחוזה מיום 25/6/06. 

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן.

בהתאם להסכמת הצדדים בפני כב' הרשם מוראני ניתן ביום 9.3.10 פסק דין חלקי על סך של 99,356 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 4.3.09 ועד לתשלום המלא בפועל בנוסף לתשלום אגרת בימ"ש ושכ"ט עו"ד.

בגין יתרת הסכום ניתנה רשות להתגונן.

הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין מנומק על סמך החומר המצוי בתיק כולל חוות דעת מומחה, תצהירים וכתבי טענות ופסק דין זה ניתן בהתאם להסכמה זו.

העובדות ותמצית טענות הצדדים:

בשלהי 2006 זכתה התובעת במכרז לביצוע עבודת בנית גן ילדים דו כיתתי (להלן: "המכרז")  אצל הנתבעת, ובין הצדדים נחתם ביום 25.6.06  חוזה התקשרות (נספח ג', ד', ד'1 לכתב התביעה) (להלן: "החוזה"). (המכרז פורסם ע"י החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן: "החברה למשק")).

בהתאם לחוזה התובעת היתה אמורה לבצע עבודות בהתאם למסמכי החוזה, כתבי הכמויות והתכנון אשר צורפו למסמכי המכרז, וזאת בהיקף כספי של 1,248,394 ש"ח כולל מע"מ. התמורה כללה את התשלום לתובעת בגין ביצוע עבודות וכן תשלום עבור שירותי ניהול ופיקוח לחברה למשק אשר שימשה כחברה המנהלת את הפרויקט, לכן סוכם, כי כל סכום אשר יועבר מהנתבעת יועבר לידי החברה למשק וזו תעביר בתורה את הכספים, לאחר ניכוי חלקה ע"פ החוזה, לידי התובעת.

( כמפורט בנספח ב' לכתב ההגנה).

התובעת ביצעה את העבודות ע"פ החוזה והגישה חשבונות חלקיים בהתאם להתקדמות העבודה וכן  חשבון סופי בתום העבודה, אולם מתוך החשבונות שאושרו ע"י מפקח עבודה, אישרה הנתבעת תשלומים חלקיים בשל הסתייגויות שהיו לה ואשר לטענת התובעת, לא היה להם הצדק סביר ואינן מעוגנות בהוראות החוזה ועל כן היא נותרה חייבת לה סכום התביעה.

הנתבעת טוענת כי בהתאם לחוזה תשלום התמורה מותנה באישור מהנדס המועצה ולא רק באישור המפקח של החברה למשק וכלכלה. לפיכך, המהנדס מטעמה ערך מדידות באתר ביצוע העבודות לאחר קבלת החשבון הסופי ומצא כי בחלק מסעיפי החשבון נרשמו כמויות גבוהות מאלו המצויות בשטח ולכן הפחית בכתב ידו על גבי החשבון הסופי של התובעת את הכמויות בהתאם לבדיקתו. הפער השנוי במחלוקת בין החשבונות אשר אושרו ע"י המפקח לבין החשבונות שאושרו על ידי מהנדס המועצה, עמד על סך 389,797 ש"ח (ממנו יש לנכות 4790 ש"ח אשר אושר ע"י מהנדס הנתבעת בחשבון הסופי).

בנוסף, המהנדס הפחית סך של 94,566 ש"ח בגין שכר תכנון, אך הנתבעת מודה כי לאחר בדיקת הנושא עלה כי התמורה בחוזה אינה כוללת שכר תכנון ועל כן זכאית התובעת לקבל את הסכום ממועד אישורו של החשבון בידי הנתבעת ביום 4.3.09. לסכום יש להוסיף את הסך של החשבון הסופי המאושר עי המבקשת ובסך הכל מגיע לתובעת 99,356 ש"ח עד לאותו מועד. בגין הסכומים הנ"ל ניתן ביום 9.3.2010 פסק דין חלקי בהסכמת הצדדים.

דיון;

המחלוקת הנטושה בין הצדדים הינה היקף העבודה שבוצע בפועל בידי התובעת אל מול כתבי הכמויות שצורפו לחוזה ההתקשרות בין הצדדים.

ביהמ"ש מינה, בהסכמת הצדדים, ביום 5.1.11 את המהנדס אבנר ברק כמומחה מטעם ביהמ"ש על מנת שיחווה דעתו בשאלת ההתחשבנות בין הצדדים, כמפורט בכתבי הטענות ובתצהירי הצדדים לרבות הסכום שאינו שנוי במחלוקת ע"פ פסק הדין מיום 9.3.10. המומחה הגיש חוות דעתו ביום 31.5.11.

התובעת ביקשה בסיכומיה לאמץ את חוות הדעת של מומחה ביהמ"ש כיסוד לפסק הדין, אולם במקומות בהם לא נקבע מחיר חוזי יש לדעתה להשלים חוסרים מחוזים דומים וזאת  מכוח סעיף 26 לחוק החוזים אשר קובע כי פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה- לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים.

על סמך האמור, ועל סמך העובדה כי המומחה בעצמו השלים מחירים ע"פ מחירון משכ"ל ממכרז אחר למשל בנוגע לפרט 99.1.130 (מזגנים) או בנוגע למשטח הגומי, ביקשה התובעת לאשר את יבוא המחירים החסרים מתוכם הינם חוזים דומים לבניית בתי ספר ו/או גני ילדים, של המשכ"ל עצמו וששימשו במכרזים דומים בשנים סמוכות.

אל סלע המחלוקת: